עמוד הבית

זהירות, שבר!

מהם הגורמים ומהו הטיפול בשבר בירך?

שבר במפרק הירך או בצוואר הירך נגרם, בין היתר בגלל צפיפות עצם נמוכה, תוצאה של מחלת דלדול העצם, הנקראת גם אוסטאופורוזיס או בריחת סידן.

בישראל אלפי אנשים חווים שברי ירך מדי שנה. שכיחות של שברים אלה גבוהה יתר באוכלוסייה מעל גיל 65, גורמי סיכון עיקריים – אוסטאופורוזיס ונפילות.

מעבר לכאב, לסבל, לצורך באשפוז ובניתוח, המשמעות של השברים בירך היא סיכון להידרדרות במצב הגופני, פגיעה בתפקוד ובעצמאות, נכות ולעתים אף תמותה כתוצאה מסיבוכי השבר.

למעשה, שבר בירך הינו אחד מהביטויים הקליניים החמורים של מחלת האוסטאופורוזיס ולעתים הוא התסמין הראשון של המחלה.

השברים השכיחים הנוספים האופיינים למחלת האוסטאופורוזיס הם שבר בשורש כף היד, בחוליות  ובאגן.

מהם הגורמים לשבר בירך?

נפילה היא הסיבה השכיחה ביותר לשבר בירך, אולם לא כל נפילה עלולה לגרום לכך. בעבור מטופלים עם אוסטאופורוזיס, מספיקה גם נפילה מגובה עמידה, ללא טראומה משמעותית בכדי לגרום לשבר.

במקרה שמתרחש שבר בירך כתוצאה מחבלה לא משמעותית, או שבר אחר אופייני כפי שצויין, לרוב לא יהיה צורך בבדיקת צפיפות עצם כדי לקבוע כי מדובר במחלת האוסטאופורוזיס.

יחד עם זאת, ייתכן והרופא יפנה לבדיקה זו כדי לקבוע נקודת ייחוס טרם תחילת הטיפול. בדיקה זו יכולה לסייע למעקב אחרי הצלחת הטיפול בהמשך.

חלק מהסובלים משבר במפרק הירך הינם בעלי צפיפות עצם נמוכה, ובחלק ניכר מהמקרים השבר הוא זה שנותן את האינדיקציה לתחלואה באוסטאופורוזיס.השברים בירך יכולים לקרות גם כתוצאה מחבלות חמורות, כגון תאונות דרכים או נפילה מגובה.

מהן הסיבות לצפיפות עצם נמוכה ולאוסטיאופורוזיס?

אחד מגורמי סיכון המשמעותיים לירידה בצפיפות העצם הוא גיל. אוסטאופורוזיס היא מחלה שאופיינית בעיקר לנשים לאחר גיל המעבר, אך גם גברים יכולים ללקות בה. פירוש המילה אוסטאופורוזיס הוא "עצמות נקבוביות", זהו למעשה הביטוי של הירידה בצפיפות העצם המתרחשת כתוצאה מעלייה בקצב פירוק העצם, ומשמעותו היא שהעצמות הופכות דקות, חלשות ועלולות להישבר בקלות.

כל העצמות בגוף נמצאות בתהליכי בנייה ופירוק (ספיגת עצם) יומיומיים, בתהליך שנקרא שיחלוף, במהלכו תאים שנקראים "אוסטאובלסטים", בונים את העצם מחלבון (קולגן) ומסידן. במקביל, סוג אחר של תאי עצם, הנקראים "אוסטאוקלסטים", מפרקים את עודפי העצם וגורמים לספיגת (פירוק) עצם. בגילאי ילדות ונעורים קצב הבנייה של העצמות עולה על קצב הפירוק, אולם לאחר גיל 30, לערך, המגמה משתנה: קצב הפירוק והספיגה הינו מהיר יותר מקצב הבנייה. במילים אחרות: אובדן עצם הדרגתי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות.  

סיבות נוספות לאוסטאופורוזיס הן מבנה גוף רזה, נטייה גנטית, מחלות כרוניות שונות, שימוש בתרופות מסוימות כגון סטרואידים ואורח חיים: עישון, צריכה מופרזת של אלכוהול ועוד.

מה עלול לגרום לנפילה כשמדובר במבוגרים מעל גיל 65?

נפילות הן אירוע שכיח בקרב מבוגרים, ובמקרים רבים מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה. הנתונים מעידים כי כשליש מהמבוגרים בני 65 עד 80 וכמחצית מהמבוגרים בני 80 ויותר נופלים לפחות פעם בשנה. בכ־10%-5% מהמקרים הנפילות גורמות לפגיעה משמעותית, בין היתר שברים במפרק הירך.

בין הסיבות השכיחות לנפילות בקרב מבוגרים:

  • מחלות המפרות את שיווי המשקל.
  • ירידה בראייה ושמיעה.
  • חולשת שרירים הגורמת לאי יציבות.
  • נטילת תרופות הגורמות לטשטוש או לסחרחורת, סביבה לא בטוחה במקום מגורים (תאורה לא איכותית, שטיחים, רצפה חלקה במקלחת).

מהם הסימפטומים של שבר בירך?

אחרי הנפילה, התסמינים של שבר במפרק הירך יכולים לכלול אי יכולת ללכת, להרים או לסובב את הרגל. לעתים הגפה השבורה תראה קצרה יתר יחסית לרגל השניה. לעתים קרובות הארוע יהיה מלווה בכאב. עם זאת, לפעמים התסמינים יסתכמו בכאב עמום באזור הישבן, ברכיים, מפשעה או גב  והיכולת להתהלך תשאר שמורה.

גם בהעדר נפילה או טראומה משמעותית, כאב באזור הירך, גפה שנראית קצרה יחסית לגפה שנייה וקושי בהליכה, מחייבים פניה לבדיקת הרופא.

מהם הסימפטומים של אוסטיאופורוזיס?

 

כיצד מטפלים בשבר במפרק הירך?

לרוב, הטיפול שידרש אחרי השבר בירך –  הוא ניתוח או קיבוע של השבר באמצעים אורתופדיים. ברוב המקרים הניתוח לתיקון השבר אמור להתבצע תוך 48 שעות מהאירוע. במקרים בהם מבצו הרפואי של המטופל אינו מאפשר את הביצוע של הניתוח,יהיה צורך בדחייתו.

לאחר הקיבוע בניתוח, מומלץ להמשיך בתכנית שיקום, משום שהתנועה וניידות מסייעות במניעת סיבוכים ומזרזות את ההתאוששות מן הניתוח. השיקום בבית החולים לאחר הניתוח כולל ישיבה, ירידה מהמיטה והליכה עם אמצעי עזר, בעזרת פזיותרפיסט/ית. בין השאר, תינתן למטופל\ת הדרכה בנוגע לאמצעי עזר (הליכון, כסא גלגלים), לדרך בה מומלץ לקום מהמיטה, להתלבש, להתרחץ, להשתמש בשירותים, לצעוד, להיכנס למכונית וכדומה. כמו כן תינתן והדרכה בנוגע למניעת נפילות ושברים בהמשך.

כשמדובר במטופלים מעל גיל 65, ההעדפה היא להמשיך את האשפוז לאחר הניתוח במרכז שיקום או במחלקות גריאטריות. אחרי השיקום באשפוז יש להמשיך את השיקום והטיפול במסגרת ביתית, בעזרת פזיותרפיסט/ית ו/או מרפא/ת בעיסוק מטעם קופת החולים.

מדוע שבר בירך עלול לגרום להידרדרות גופנית ואף להעלות סיכון לתמותה?

שבר בירך נחשב לאחד הסיבוכים הקשים של אוסטאופורוזיס.

השבר עלול להפריע לתפקוד היומיומי וחלק מהגברים והנשים ששברו את מפרק הירך מתקשים לחזור לתפקודם הרגיל. ההחלמה מהשבר, שבמרבית המקרים מטופל בניתוח, הינה ארוכה, וגם בזאת קיימים סיכונים: סיכון לזיהומים, הדרדרות גופנית ונפשית (כגון דיכאון וחרדה) על רקע של חוסר תנועה, וחוסר רצון לזוז בגלל הפחד מנפילה נוספת. חוסר תנועה בתקופת השיקום עלול לגרום לסיבוכים מסכני חיים, כגון פצעי לחץ, דלקת ראות והיווצרות של קרישי דם. נוסף על כך, השכיבה והיעדר תנועה יכולות לעורר בעיות כגון עצירות, ודלדול של השרירים.

סגירת תפריט