מדריך זכויות במערכת הבריאות

מדריך זכויות במערכת הבריאות

1. טיפול תרופתי

בפרק זה נרחיב לגבי הזכויות שעשויות להגיע מקופות החולים ומשרד הבריאות. באתר זו ניתן מידע חלקי בלבד. מידע מלא ניתן לקבל באתר "כל הבריאות" של משרד הבריאות

כלל תושבי ישראל זכאים לזכויות שונות בתחום שירותי הבריאות:

  • זכויות בסיסיות הניתנות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
  • זכויות ושירותים נוספים הניתנים במסגרת שירותי בריאות נוספים (שב"ן) של קופות החולים.
  • זכויות הניתנות עקב מצב רפואי גם מתוקף חוק זכויות החולה.

חלק מהשירותים נמצאים באחריות משרד הבריאות וחלקו העיקרי באחריות קופות החולים. השירותים ניתנים ככלל ללא עלות למעט אלו שנקבעה לגביהם השתתפות עצמית של המבוטח.

קופות החולים מחויבות לספק למבוטחים את השירותים הכלולים בסל הבריאות, בהתאם להתוויות מסוימות ומדויקות, המפורטות בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובתקנות.

סל הבריאות בישראל מאפשר מתן של טיפולים יעילים לאחר שבר בירך על רקע אוסטאופורוזיס על מנת להפחית את הסיכון לשבר נוסף.

הסיכון המיידי לשבר נוסף הינו גבוה ביותר בשנה-שנתיים הראשונות לאחר השבר ומכאן החשיבות של התחלת הטיפול ללא דיחוי (2) היות ומדובר במחלה כרונית חשוב לבחור את הטיפול שיבטיח התמדה לאורך זמן.

מומלץ, לאחר השחרור ממרכז השיקום ,לגשת בהקדם לרופא המשפחה כדי לקבל את הטיפול התרופתי המתאים לך לפי שיקול דעתו של הרופא ובהתאם להתוויות הקופה.

תרופות לאוסטאופורוזיס המעכבות פירוק עצם:

נוגדן ל-RANKLהנוגדן נקשר לחלבון שנקרא RANKL. באמצעות קשירה זו הנוגדן מונע הפעלת התהליך של התבגרות התאים שאחראיים על פירוק העצם (תאים אלה מכונים אוסטאוקלסטים). כתוצאה מכך, תהליך פירוק העצם מעוכב ומושגת הפחתה בסיכון לשברים.

ביספוספונטים: תרופות ממשפחת ביספוספונטים גורמות לשינויים בתוך התאים שמפרקים את העצם (אוסטאוקלסטים), כתוצאה מכך תאים אלה הופכים ללא פעילים.  באמצעות כך ביספוספונטים מביאים לירידה באובדן עצם ומפחיתים את הסיכון לשברים.

SERM) Selective Estrogen Receptor Modulator): תרופה זו נקשרת לקולטנים של ההורמון אסטרוגן ומחקה את פעולתו ברקמת העצם, ובכך מפחיתה את אבדן העצם וסיכון לשברים בעמוד השדרה

תרופות לאוסטאופורוזיס אשר מעודדות את בניית העצם:

אנלוג להורמון Parathyroid Hormone) PTH): התרופה מיוצרת בטכנולוגיה של הנדסה גנטית ופועלת כהורמון המופרש על ידי בלוטות יותרת התריס. הורמון זה מווסת בין היתר את משק הסידן בגוף. התרופה מעודדת את בניית העצם ובכך מפחיתה סיכון לשברים.

שימו לב! מעבר לטיפול התרופתי, חשוב גם להקפיד על תזונה נכונה, לבצע פעילות גופנית ולהימנע מהרגלים מזיקים כגון עישון או צריכת אלכוהול מופרזת.

צריכה נאותה של סידן חיונית בכל גיל ועשויה להפחית את הסיכון לאוסטאופורוזיס. קיימות המלצות לצריכת סידן יומית אשר תלויות בגיל.

2. זכויות החולה הכרוני

חולים כרוניים זכאים להקלה בתשלומים עבור תרופות הכלולות בסל הבריאות, גם אם הן לא מיועדות לטיפול במחלתם הכרונית, ע"י קביעת תקרת השתתפות עצמית המחושבת מידי רבעון או מידי חצי שנה (משתנה בין הקופות).

הסכום המירבי שניתן לגבות מחולה כרוני מידי חודש נקבע ע"י החוק ומעודכן מידי זמן ע"י משרד הבריאות.  כל קופה קובעת את תקרת השתתפות העצמית בהתאם. מעבר לסכום זה, קופת החולים תספק לחולה את התרופות ללא תשלום.

לחולים כרוניים שהגיעו לגיל פרישה ומקבלים תוספת השלמת הכנסה לקצבה, או קצבת זקנה לנכה, נקבעה תקרה שהיא מחצית מהתקרה הקבועה לכלל החולים הכרוניים.

אדם מוגדר כחולה כרוני כאשר מתקיים לגביו אחד משלושת התנאים הבאים:

  1. מטופל מידי חודש בתרופה מתוך רשימת תרופות מפורטת.
  2. חולה במחלה מתוך רשימת מחלות מפורטת.
  3. מקבל תרופה או כמה תרופות, לפי מרשם רופא, לפחות במשך חצי שנה ברציפות

למידע מפורט באתר כל הבריאות לחץ כאן.

למידע על הנחות נוספות עבור רכישת תרופות לאזרחים ותיקים ניתן למצוא כאן.

התרופות הנפוצות לטיפול באוסטיאופורוזיס הן פוסאלאן, אקטונל, אקלסטה, פרוליה ואוויסטה, אשר פועלות בצורה של עיכוב פירוק העצם בדרכים שונות ובנוסף תרופת הפורטיאו שמשפיעה על מנגנון בניית העצם. כל התרופות נמצאות בסל הבריאות.

  1. וועדת חריגים בקופת החולים

במקרים בהם נדרש טיפול שאינו כלול בסל הבריאות קיימת הזכות להגיש בקשה לוועדת חריגים בקופה. קופות החולים אינן מחויבות לממן טיפול שאינו כלול בסל הבריאות אך הן חייבות לאפשר למטופלים לפנות לוועדת חריגים. תפקיד הוועדה הוא לדון בבקשות לסיוע לפנים משורת הדין, ונתונה לה הסמכות להפעיל את שיקול דעתה ולהכריע בעניינים של מתן שירות רפואי מחוץ לסל הבריאות.

על הועדה לשקול, בין היתר, את מצבו הרפואי של המטופל, את האינטרס הטיפולי המיוחס לטיפול המבוקש, את החלופות הטיפוליות שבסל, את עלות הטיפול לפרט, את מידת הביסוס של הטכנולוגיה המבוקשת, וכן את משמעות הרוחב הכלכלית של מתן הטיפול לכלל המטופלים באותו מצב, בהתחשב במאפיינים המייחדים את מצבו הרפואי של המטופל, אם יש כאלה.

לכל קופה נוהל פנימי לגבי אופן הפניה לוועדת חריגים:
למידע באתר שירותי בריאות כללית לחץ כאן
למידע באתר מכבי שירותי בריאות לחץ כאן
למידע באתר קופת חולים לאומית לחץ כאן
למידע באתר קופת חולים מאוחדת לחץ כאן

לסיוע ללא עלות ניתן לפנות לעמותת "קרן דולב לצדק רפואי" המתמחה בייצוג מול ועדות חריגים בקופות 

וכן לעמותת חברים לרפואה 

ערעור על החלטת ועדת החריגים נעשה באמצעות הגשת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

  1. שיקום אורתופדי

שיקום הוא שלב טיפולי בתהליך ההחלמה מניתוח עקב שבר בירך ומטרתו היא שיפור התפקודים המוטוריים שנפגעו עקב הפציעה, והגדלת העצמאות האישית עד לחזרה ליכולת לנהל אורח חיים פעיל.

ההמלצה לאיזה המשך טיפול יזדקק החולה, ומהי מסגרת השיקום המתאימה לכך תעשה על ידי רופא מומחה בשיקום או רופא גריאטרי.

תהליך השיקום יכול להיעשות באופן אינטנסיבי במסגרת אשפוזית או בקהילה. האחריות למתן שיקום מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחלה על קופת החולים.

קופות החולים מחויבות ליידע כל מטופל ומשפחתו אודות זכויותיו למיצויי פוטנציאל השיקום, תוך הפניה לגורמים המתאימים, וכן להביא לידיעתם את קיומם של גורמים מסייעים.


שיקום באשפוז:

  • מי שעומדים בקריטריונים (יפורטו בהמשך) יאושפזו לתקופה של עד שלושה חודשים.
  • לצורך אשפוז לתקופה ממושכת יותר יידרש אישור של ועדה מקצועית של קופת החולים.
  • לא קיימת מגבלה על מספר הטיפולים להם זכאי המטופל במהלך האשפוז.

הקריטריונים אותם קבע משרד הבריאות לשיקום באשפוז עבור חולה שיקומי:

  • התנאים המשפחתיים, הסוציאליים והסביבתיים אינם מאפשרים טיפול בבית או בקהילה.
  • מצבו הרפואי של המטופל דורש השגחה וטיפול סיעודי רפואי ממושך.
  • לא ניתן לתת שיקום נאות בקהילה.
  • כל מעוכב דריכה (שאינו יכול לדרוך או לעמוד למשך תקופה מסוימת) יופנה למסגרת שיקום באשפוז, אלא אם נתן את הסכמתו לטיפול בקהילה וישנה אפשרות לכך.

שיקום בקהילה:

  • שיקום בקהילה יכול להיעשות במרכז לשיקום יום, מכון ייעודי (כגון מכון לפיזיותרפיה) או בבית המטופל, אם התנאים בבית מאפשרים.
  • מי שהופנו לשיקום בקהילה יעברו הערכה על ידי איש צוות אחד או יותר לצורך בניית תכנית שיקומית לא יאוחר מ-5 ימים ממועד הפנייה.
  • הזכאות היא  ל-12 טיפולי פיזיותרפיה בשנה ובהמלצת רופא לטיפולים נוספים.
  • זכאות  לסדרה נוספת של 12 טיפולים בהשתתפות עצמית, במכוני הסדר או במכונים פרטיים בסבסוד הקופה.

על המטופל להיות במעקב לפחות אחת לשבוע על ידי קופת החולים המבטחת.

כאשר הושגו היעדים הטיפוליים, או שחלה ירידה משמעותית בקצב ההתקדמות של המטופל, תוכל הקופה להפסיק את הטיפול השיקומי.

עם סיומו של הטיפול יש לבנות למטופל תכנית לטיפול משמר הכוללת הפנייה לגורמי טיפול מתאימים.

לאחר מיצוי הטיפולים שבסל הבריאות, ובהתאם למצב תיתכן הפניה למסגרות שיקומיות/חברתיות בקהילה, כגון  מרכזי יום לקשיש (מעל גיל 60-65) או מרכזים המופעלים על ידי עמותות וארגונים שונים.  

קווים מנחים בשיקולים למתן שיקום:

  1. מצב ויציבות רפואית: ישקלו התוויות נגד כבעיות חריפות חמורות המונעות מאמצים שיקומיים ( כזיהום חריף, מצבי בלבול חריף, מצב לבבי חריף, קריש ורידי עמוק וכו') אולם בתום האירוע החריף תעשה הערכה מחודשת.
  2. דרגת התפקוד הגופני והקוגניטיבי לפני האירוע: קיומן של מגבלות קודמות בתפקוד אינו מהווה התווית נגד לשיקום, כאשר הערכת הרופא היא שניתן להחזיר את המטופל לתפקוד הקודם או לשפר את תפקודו במידה משמעותית.
  3. מידת שיתוף פעולה ויכולת למידה: יש לתת שיקום גם במקרים של ירידה קוגניטיבית ,ובתנאי שהמטופל מסוגל לשתף פעולה ברמה המאפשרת שיקום ניידותו ותפקודו הקוגניטיבי.

שימו לב! מצבים שאינם מונעים ואינם דוחים טיפול שיקומי:

  • פצע לחץ אשר לא מונע את ביצוע טיפול שיקומי איננו מהווה התווית נגד להפניה למסגרת שיקומית.
  • הגבלה זמנית כגון הנחיה לעיכוב דריכה למשל לאחר התערבות כירורגית לא מהווה סיבה לאי הפניה למסגרת שיקומית מתאימה.
  • הזנה באמצעות זונדה או גסטרוסטום  (צינורית המוחדרת לקיבה) אשר לא מונעת טיפול שיקומי איננה מהווה התווית נגד להפניה למסגרת שיקומית.

  1. סיוע במימון מכשירי ניידות

אנשים עם מוגבלות קבועה הזקוקים למכשיר ניידות ומתגוררים בקהילה כלומר, לא מאושפזים במסגרת סיעודית/שיקומית כלשהי זכאים להגיש בקשה למימון המכשירים למשרד הבריאות. במידה ויעמדו בתנאי הזכאות יוכלו לקבל מימון של 90% מעלות המכשיר. פטור מהשתתפות עצמית ניתן לאוכלוסיות ספציפיות.

  • הסמכות להמליץ על מכשירי ניידות נתונה לפיזיוטרפיסט / ומרפא בעיסוק בקופת חולים שהוסמך לכך על ידי משרד הבריאות.
  • הסמכות להמליץ על מכשירי שיקום נתונה לרופא מומחה ו/או לקלינאי תקשורת על פי העניין ועל פי סוג המכשיר.

מכשירי הניידות הם:

  • כיסאות גלגלים ידניים
  • טיולונים
  • כיסאות גלגלים ממונעים
  • כיסאות גלגלים לשירותים
    כריות מיוחדות לכיסאות גלגלים
  • אינסרטים (מערכות ישיבה) לכיסאות גלגלים
  • מיטות פאולר מלא + HI-LOW הידראוליות וחשמליות
  • מזרנים להפחתת הסיכון להיווצרות פצעי לחץ
  • מנופים ביתיים – חשמליים והידראוליים
  • אביזרי עזר להליכה: מקלות הליכה, קביים קנדיות, הליכונים (הליכון סטנדרטי, הליכון אחורי, רולטור אמות)
  • זחלילים/מעלי מדרגות ניידים – במקרים חריגים

למידע מפורט בנושא באתר "כל זכות" לחץ כאן, ובאתר משרד הבריאות לחץ כאן

  1. הגשת ערעור

במידה ואינכם מסכימים עם החלטה טיפולית שהתקבלה, או מיחס שקיבלתם מצוות רפואי, או במידה ונתקלתם בסירוב למתן בדיקה/טיפול/תרופה, יש באפשרותכם לערער או להגיש תלונה לממונים על התחום במסגרות השונות.

בתי חולים:
בבתי החולים ישנם גופים האחראים לטיפול בתלונות / פניות הציבור שניתן לפנות אליהם בתלונות לגבי שירותים, זכויות רפואיות שהופרו, או קבלת יחס בלתי הולם מהצוות הרפואי.
את הפניה זכאי להגיש כל מטופל או אדם המבקר בבית חולים.

קופות החולים:
לפי סעיף 26(א)(1) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מחויבות קופות החולים לקבוע בתקנון דרכים להגשת תלונות, בירורן וסדרים לתיקון ליקויים שנתגלו. במסגרת זו מינתה כל קופת חולים גוף אחראי לטיפול בתלונות מבוטחים.

ניתן להתלונן על הנושאים הבאים:

  • השירות במרפאה.
  • יחס בלתי הולם של הצוות המטפל.
  • פגמים וליקויים אשר נתגלו בהליך של מתן הטיפול.
  • תלונות לגבי אי אישור טיפול או שירות הנכללים לטענת המבוטח בסל שירותי הבריאות.

את הפניה יש להגיש במכתב המכיל את פרטי התלונה בצרוף כל המסמכים הרלוונטיים לפנייה. על הממונה לקבילות/פניות הציבור בקופה לברר את התלונה, להמליץ לקופה על אופן הטיפול בתלונה ולהשיב לפונה תשובה מנומקת בכתב לגבי ההחלטה בתלונה.

  • למידע באתר שירותי בריאות כללית לחץ כאן
  • למידע באתר מכבי לחץ כאן
  • למידע באתר לאומית לחץ כאן
  • למידע באתר מאוחדת לחץ כאן

 

משרד הבריאות:

מטופלים הסבורים שזכויותיהם על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי הופרו על ידי קופות החולים או מי מטעמם (מכונים רפואיים, בתי חולים וכד'), רשאים להגיש תלונה לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
למידע מלא בנושא באתר משרד הבריאות לחץ כאן

  1. חוק זכויות החולה

חוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 נחקק באמצע שנת 1996, ומטרתו לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו.

החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים והוא מהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים.

הוראות החוק חלות על כל אדם (ולא רק על תושבי או אזרחי ישראל) המבקש או המקבל טיפול רפואי בדגש מיוחד על כבוד האדם ופרטיותו.

עיקרי זכויות המטופל על פי החוק:

  • הזכות לטיפול רפואי – כל אדם הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו (בכפוף להסדרים הקיימים במערכת הבריאות בישראל, כגון אלה הקבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי).
  • הזכות לקבל טיפול רפואי דחוף במצב חירום ללא התניה.
  • הזכות לקבל טיפול ללא הפליה, מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, גיל (בסייגים), או מסיבה אחרת.
  • הזכות לקבל טיפול רפואי נאות (מבחינה מקצועית, ומבחינת יחסי האנוש).
  • הזכות לקבלת פרטי המטפל – קבלת מידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם המטפל במטופל.
  • הזכות לחוות דעת נוספת ביוזמת המטופל,  וקבלת הסיוע בכל הדרוש למימוש הזכות (מסמכים ונתונים רפואיים).
  • הזכות להמשך טיפול נאות וסיוע מהמוסד הרפואי והמטפל כדי להבטיח זאת.
  • הזכות של חולה המאושפז בבית חולים לקבל מבקרים בזמנים שנקבעו לכך.
  • הזכות לכבוד ולפרטיות.
  • הזכות להיבדק בחדר מיון על ידי רופא.
  • הזכות לקבל מידע על האבחנה והטיפול ולתת הסכמה מדעת לטיפול רפואי.
  • הזכות למנות בא כוח שיהיה מוסמך להסכים במקום המטופל לטיפול רפואי.
  • הזכות לקבלת מידע מהרשומה הרפואית והעתק של התיק הרפואי (עשוי להיות כרוך בתשלום).
  • הזכות לסודיות רפואית.
  • הזכות להתלונן ולקבל ממצאים ומסקנות של בדיקת התלונה.

לחוק במלואו לחץ כאן

מידע מורחב לגבי נכות כללית

מידע מורחב לגבי גמלת שירותים

מידע מורחב לגבי גמלת ניידות

גמלת סיעוד:

גמלת סיעוד ניתנת למי שהגיעו לגיל פרישה, מתגוררים בקהילה – בביתם או בדיור מוגן במחלקות עצמאיות, וזקוקים לעזרה בפעולות היום-יום: להתלבש, להתרחץ, לאכול, לטפל בהפרשות, להתהלך בבית וכדומה, או להשגחה בבית למען בטיחותם.

לגמלת סיעוד זכאים מי שעומדים ב-5 התנאים הבאים:

  1. תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה
  • מי שקיבל מעמד של תושב ישראל רק לאחר שהגיע לגיל פרישה, יהיה זכאי לגמלה בתנאי שעלה לארץ לפי חוק השבות או קיבל סל קליטה.
  1. גרים בקהילה (בבית או בדיור מוגן)
  • מי שמתגורר במוסד סיעודי יהיה זכאי רק אם הוא שוהה במחלקה לעצמאיים או לתשושים (אין זכאות למי שמתגורר במחלקה סיעודית, במחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי, או במוסד שבו רוב הוצאות האחזקה ממומנות על ידי גוף ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית).
  • מגורים בבית אבות המחויב ברישוי של משרד הבריאות או של משרד הרווחה עשויים לשלול את הזכאות לגמלה, אם כי לא בהכרח.

שימו לב: מקבל גמלת סיעוד שאושפז בבית חולים כללי זכאי לקבל שירותי סיעוד אישי בבית החולים במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוזו.

מקבלי גמלת סיעוד שזכאותם הופסקה בגין אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, ישובו להיות זכאים לגמלה לאחר שחרורם מהאשפוז. (פירוט בהמשך)

  1. 3. אינם מקבלים את אחת מהגמלאות הבאות (מי שמקבל אחת מהן, יצטרך לבחור בינה לבין גמלת סיעוד):
  • קצבת שירותים מיוחדים.
  • קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה.
  • גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.
  • הטבה ממשרד הביטחון המהווה כפל עם גמלת סיעוד, בהתאם למפורט בחוזר המוסד לביטוח לאומי.
  1. זקוקים לסיוע או להשגחה (דרגת ההזדקקות לסיוע או השגחה תיקבע לאחר ביצוע מבחן תלות):
  • סיוע במידה רבה בפעולות יומיומיות – הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכד'.
  • השגחה בבית למען בטיחותו ובטיחות הסובבים אותו.
  1. עומדים במבחן הכנסות

הזכאות לגמלת סיעוד נקבעת בהתאם להכנסתך. סכום ההכנסה והשפעתו על גמלת הסיעוד משתנה בהתאם למצב המשפחתי שלך.

שימו לב: אם שני בני הזוג סיעודיים, ההכנסה תחושב לפי מצב משפחתי של יחיד עבור כל אחד מבני הזוג.

למידע אלו הכנסות נלקחות בחשבון בחישוב הזכאות ומהי הזכאות ביחס לגובה ההכנסה לחץ כאן.

לבדיקת זכאות לגמלת סיעוד במחשבון הביטוח הלאומי לחץ כאן.

קיימות 6 רמות זכאות לקצבת סיעוד, שנקבעות לפי יכולת התפקוד.  בכל רמה ניתן לשלב בין קצבה בכסף לשירותי סיעוד הכוללים: טיפול אישי בבית, ביקור במרכז יום, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה ושירותי כביסה. למידע מפורט בהתאם לרמת הזכאות לחץ כאן.

במסגרת גמלת סיעוד לא ניתנים שירותים לסיוע בטיפול רפואי (למעט ביקורים אצל רופאים, ובתנאי שאלה מתקיימים בשעות העבודה של המטפל/ת), שירותים שנועדו לשנות את תנאי המגורים (שיפוצים למיניהם), או עזרה בקניית ציוד ביתי ועזרים אישיים.

שימו לב: אם נדרשת עזרה סיעודית באופן מיידי, ועדיין לא הסתיים הטיפול בתביעה לגמלת סיעוד, ניתן לקבל באופן זמני וללא תשלום שירות טרום סיעוד מחברת סיעוד באזור המגורים. לאיתור נותני שירות בסיעוד לפי יישוב לחץ כאן.

אופן הגשת התביעה:

יש למלא טופס תביעה לגמלת סיעוד ולצרף את המסמכים הבאים:  

  • מסמכים רפואיים עדכניים – תדפיס מידע רפואי הכולל את תמצית התיק הרפואי, אבחנות, טיפולים ותרופות, או סיכום אשפוז שהתקיים ב-3 חודשים האחרונים.
  • אישורי הכנסות – אישורים על ההכנסות שלך ושל בת זוגך (למעט קצבאות ביטוח לאומי
    ואישורי רנטה או כל קצבה לניצולי שואה ונרדפי הנאצים שלא נלקחים בחשבון כהכנסה), עבור שלושה חודשים מתוך ארבעת החודשים האחרונים.
  • ייפוי כוח – אם מגיש התביעה והחתום עליה הוא אפוטרופוס ולא תובע הקצבה עצמו, יש לצרף לתביעה גם העתק צו אפוטרופוס.
  • תעודת עיוור – עיוור צריך לצרף לתביעה העתק של תעודת העיוור.

את התביעה והמסמכים ניתן לשלוח באחת מהדרכים הבאות:

מילוי טופס תביעה מקוון באתר ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים אונליין.

מילוי ידני של טופס התביעה ושליחתו בצירוף המסמכים הנוספים באמצעות אתר האינטרנט.

הגשת התביעה והמסמכים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף לפי מקום המגורים.

לאחר הגשת התביעה, במידה והנך עונה על תנאי הזכאות הבסיסיים, תביעתך תיבדק בהתאם למסמכים הרפואיים. לאחר מכן מעריך בסיעוד יתאם עימך ביקור בית, כדי לבדוק את יכולת התפקוד שלך בסביבת מגוריך. לפרטים לחץ כאן.

שימו לב: במקרים מסוימים (לפי החלטת הסניף) ניתן יהיה לקבוע זכאות על סמך מסמכים רפואיים בלבד, ללא צורך בבדיקת מעריך.

חשוב לדעת, אם מלאו לך 90 שנה, באפשרותך לבחור בביצוע הערכה תפקודית על ידי רופא מומחה בגריאטריה במקום על ידי מעריך סיעודי מביטוח לאומי.

הגשת תביעה במהלך אשפוז:

  • מי שמאושפז בבית חולים יכול להגיש את התביעה במהלך תקופת האשפוז.
  • במקרה זה יש להעביר למוסד לביטוח לאומי את סיכום הביניים או סיכום השחרור כאשר יתקבלו.
  • אם יהיה ניתן לקבוע לגבי הזכאות לגמלה על סמך המסמכים הרפואיים, הזכאות תיקבע במסלול מהיר ללא בדיקת תלות.
  • אם תיקבע זכאות רגילה לטווח ארוך, היא תחל ביום השמיני שלאחר מועד הגשת התביעה.
  • אם תיקבע זכאות קצרת טווח, למספר חודשים בלבד, תחל ביום הגשת התביעה.
  • למי שיישאר מאושפז למעלה מ-30 ימים, התביעה תטופל בהתאם לכללים שנקבעו לגבי זכאים לגמלה המאושפזים בבית חולים.
  • אם לא ניתן לקבוע זכאות במסלול המהיר, יישלח מעריך התלות מוקדם ככל האפשר לביתו של התובע לאחר שישוחרר מהאשפוז (תיתכן דחיית הביקור בבית ל-3 ימים לאחר השחרור מהאשפוז). במקרה זה יש להודיע לסניף הביטוח הלאומי במקום מגוריך כי שוחררת מבית החולים.

בדיקה מחדש

מקבלי גמלת סיעוד ברמות 1-6, שמצבם התפקודי החמיר, או אלו שקיבלו קצבת סיעוד לתקופה זמנית שעומדת להסתיים, רשאים להגיש תביעה לבדיקה מחדש לצורך הגדלת שיעור זכאותם.
אם תיקבע רמת זכאות גבוהה יותר, תינתן השמיני שלאחר הגשת הבקשה לבדיקה מחדש.

חשוב לדעת: רמת הזכאות יכולה לגדול או להישאר ללא שינוי, אך בכל מקרה היא לא תופחת עקב הבדיקה מחדש.

מידע מפורט על ההליך ואופן הגשת הבקשה באתר הביטוח הלאומי לחץ כאן.

ערעור

במצב של אי שביעות רצון מהחלטת המוסד לביטוח לאומי כי התביעה נדחתה לגמרי או שאושרה גמלה חלקית, ניתן לערער על ההחלטה, ע"י פניה לוועדה מייעצת אן לבית הדין לעבודה.

חשוב לדעת: רמת הזכאות יכולה לגדול או להישאר ללא שינוי, אך בכל מקרה היא לא תופחת עקב הגשת הערעור.

 למידע מפורט בנושא באתר ביטוח לאומי לחץ כאן

הפעלת זכאות מחדש לאחר שחרור מאשפוז

מבוטחים שזכאותם לגמלת סיעוד הופסקה בגין אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי, ישובו להיות זכאים לגמלה לאחר שחרורם מהאשפוז.

  • לצורך כך יש להעביר לביטוח לאומי מכתב שחרור.
  • לאחר מכן ישלח למבוטח טופס שבו יתבקש להצהיר על מצבו המשפחתי ומקום מגוריו.
  • בהתאם להצהרה זו ייקבע אם יש צורך במבחן הכנסות חדש או בבדיקה מחדש כדי להעלות את רמת הזכאות שהיתה לפני האשפוז.

למידע מפורט בנושא באתר כל זכות לחץ כאן.

הטבות למקבלי גמלת סיעוד

  1. תעודת "זכאי לגמלת סיעוד"- המזכה בפטור מתשלום עבור כניסת מלווה למקום ציבורי, בו לא נדרש מתן שירות אישי למלווה או הקצאת מקום עבורו כגון מוזיאון.
  • מי שזכאילקצבת סיעוד לתקופה לא מוגבלת בזמן – יקבל תעודה בתוקף ל-7 שנים. מי שזכאי לקצבת סיעוד לתקופה מוגבלת – יקבל תעודה בתוקף בהתאם לתקופת הזכאות שאושרה לו.
  • כדי לקבל את הפטור יש להציג את התעודה.
  • מקומות בהםלא יינתן הפטור: שכירת חדר במלון, מושב בתחבורה ציבורית, מושב באולם קולנוע או תיאטרון.
  • כמו כן, רשאי נותן השירות שלא לתת פטור מתשלום עבור כניסת המלווה, אם הזכאי לגמלת הסיעוד בעצמו פטור מתשלום עבור הכניסה, על פי הסדרי המקום.
  • יש לברר מראש בכל מקום ציבורי אם ניתנת בו הטבה זו.
  1. מקבלי גמלת סיעוד זכאים להטבות במוסדות וארגונים נוספים. למידע מפורט לחץ כאן.

חשוב לדעת: הגופים הנותנים את ההטבות הם בלבד אחראים על מתן ההטבות, ולכן, אם אתם סבורים שאינכם מקבלים את ההטבה שאתם זכאים לה, או שיש לכם שאלות ובירורים – מומלץ לפנות אל הגוף הנותן את ההטבה.

ניצולי שואה התלויים לחלוטין בזולת, או תלויים בזולת במידה רבה מאד זכאים לתוספת של 9 שעות סיעוד שבועיות מהקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל.

למידע מלא לגבי הזכאות ואופן הגשת הבקשה באתר כל זכות לחץ כאן.

למידע מקיף על גמלת סיעוד באתר ביטוח לאומי לחץ כאן ובאתר כל זכות לחץ כאן.

סגירת תפריט