עמוד הבית

לאכול נכון

מהי התזונה המתאימה לחולי אוסטאופורוזיס?

בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבותו של הסידן בגילאים מבוגרים, במטרה לשמור על בריאות העצם, ובמיוחד בקרב נשים לאחר גיל המעבר. יחד עם זאת, כיום ברור כי תזונה נכונה בעשורים הראשונים לחיים תורמת לעצמות חזקות. אם כך, מה כדאי לאכול כדי למנוע את המחלה?

בריחת סידן ודלדול העצם הם שמות נוספים לאוסטאופורוזיס. פירוש המילה אוסטאופורוזיס הוא "עצמות נקבוביות". עצמות הגוף נמצאות בתהליכי בנייה ופירוק (ספיגת עצם) יומיומיים, בתהליך טבעי שנקרא שיחלוף. רקמת העצם היא בעלת מבנה דמוי "כוורת" – מעין קירות שבניהם חללי אוויר. תהליכי בנייה ופירוק (ספיגת עצם) מתרחשים באמצעות תאים שנקראים "אוסטאובלסטים", שמייצרים את קירות ה"כוורת" בעיקר מחלבון (קולגן) ומסידן. במקביל, סוג אחר של תאי עצם, הנקראים "אוסטאוקלסטים", מפרקים את עודפי העצם וגורמים לספיגת (פירוק) עצם.

לכן, ההמלצה כיום היא לא להמתין לגיל מבוגר ולדאוג לצריכה נאותה של סידן כבר בילדות ובגיל נעורים, בשנים בהם קצב הבנייה של העצמות עולה על קצב הפירוק. זאת משום שלאחר גיל 20, לערך, הגיל שבו העצם מגיעה לשיאה, המגמה משתנה: קצב הפירוק מהיר יותר מקצב הבנייה וככל שהשנים חולפות, האובדן שהצטבר עלול להיות משמעותי.

  

כמה סידן צריך לצרוך בכל גיל?ע"פ NIH (National Institute of Health)

גיל

זכר

נקבה

הריון

הנקה

 

0-6 חודשים

200 מ"ג

200 מ"ג

 

 

 

7-12 חודשים

260 מ"ג

260 מ"ג

 

 

 

1-3 שנים

700 מ"ג

700 מ"ג

 

 

 

4-8 שנים

1000מ"ג

1000מ"ג

 

 

 

9-13 שנים

1300 מ"ג

1300 מ"ג

 

 

 

14-18 שנים

1300 מ"ג

1300 מ"ג

1300 מ"ג

1300 מ"ג

 

19-50 שנים

1000 מ"ג

1000 מ"ג

1000 מ"ג

1000 מ"ג

 

51-70 שנים

1000 מ"ג

1200 מ"ג

 

 

 

71+

1200 מ"ג

1200 מ"ג

 

 

 

ויטמין D

ויטמין D הינו מרכיב חשוב לשמירה על בריאות העצמות. גם צריכתו, בדומה לסידן ,משתנה בהתאם לגיל, אך בשונה מצריכת סידן, אין שוני בין זכר ונקבה כפי שמוצג בטבלה בהמשך. ויטמין D  מסייע בספיגת הסידן והזרחן מהמזון. ספיגה נאותה של סידן וזרחן חשובה מאוד לשמירה על בריאות העצם מאחר ושני המינרלים הללו נדרשים לבנית עצם בצפיפות וחוזק מספקים. ויטמין D קשור גם לשמירה על חוזק שרירים ומסייע במניעת נפילות. 

מהם המקורות של ויטמין D?

  • יצירת ויטמין D בעור כתוצאה מחשיפה לאור השמש מהווה מקור עיקרי לוויטמין D בבני אדם. שימוש בתכשירים עם מסנני קרינה (בשל חשש מוצדק לנזקים קוסמטיים ובריאותיים הנגרמים לעור, כולל עליה בסיכון לסרטן העור) מונע יצירת ויטמין D.
  • ויטמין D במזון – לרוב, המזונות שאנו צורכים בשגרה, אינם יכולים לספק כמות נאותה של ויטמין D (ויטמין D נמצא בדגים שומניים מסוימים, מוצרי חלב מועשרים).

צריכת ויטמין D יומית מומלצת משתנה לפי הגיל. באוכלוסייה המבוגרת רמת החשיפה לשמש יורדת בדר"כ למינימום, כמו כן עם העלייה בגיל, יצור של ויטמין D בעור יורד, על כן  דרושה כמות גדולה יותר של ויטמין D מהמזון או מתוספים.

משרד הבריאות עדכן באוקטובר 2020 את החוזר בנוגע לצריכה מספקת של ויטמין D. לפי הנתונים המעודכנים, צריכה מספקת של ויטמין D * הוגדרה כדלקמן( הטבלה מתייחסת לזכר ונקבה כאחד): 

מהם הסימפטומים של אוסטיאופורוזיס?
   
גיל יחב"ל מק"ג
תינוקות עד גיל שנה 400 10
שנה- שנה וחצי 600 15
בוגרים במשקל תקין, BMI פחות מ 25 800-1000 20-25
בוגרים במשקל עודף, BMI גדול מ 25 2000 50
בוגרים עם השמנת יתר קיצונית, BMI גבוה מ 40 4000 100
*במטופלים הנוטלים תרופות למניעת שברים, לרוב מינון מומלץ של ויטמין D ייקבע באופן פרטני, בהתאם לרמה שנמדדה בבדיקת דם.
  מגנזיום: מגנזיום משחק תפקיד חשוב בבנית העצם. בארצות מפותחות מחסור במגנזיום הינו נדיר. ספיגת מגנזיום יורדת עם הגיל על כן הקשישים יכולים לסבול מרמת מגנזיום ירודה. מקורות מצוינים למגנזיום – הם ירקות ירוקים, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים ודגים.   ויטמין K: קיימות עדויות לקשר בין רמות נמוכות של ויטמין K לצפיפות עצם ירודה ועליה בסיכון לשבר בקשישים. מקור מצוין לויטמין זה – ירקות ירוקים עם עלים, כגון חסה, כרוב, תרד.  

מוצרי חלב כמקור לסידן

חלב, יוגורט וגבינה, ומוצרי חלב נוספים, מהווים את המקור הזמין ביותר של סידן בתזונה המערבית. סידן שמקורו ממוצרי חלב נספג בצורה יעילה יותר מסידן שמקורו בפירות ובירקות. כמו כן, מוצרי חלב עשירים יותר בסידן, ביחס לירקות ולפירות ומהווים גם מקור טוב לחלבון. בכוס חלב (כ- 240 מל') יש כ-240 מ"ג סידן, בגביע יוגורט ביו 3% שומן כ-170 מ"ג סידן. דוגמאות לתכולת סידן במזונות נפוצים
מזון גודל מנה תכולת סידן ( מג' ) 
חלב 3% או 1% כוס = 240 מל' 240
חלב 3% או 1% מועשר בסידן כוס = 240 מל' 430
גבינה לבנה 5% חצי גביע = 125 גר' 125
גבינה לבנה 5% מועשרת בסידן חצי גביע = 125 גר' 200
גבינה צהובה טל העמק 32% שומן פרוסה = 30 גר' 110
גבינה צהובה לייט 9% שומן פרוסה = 30 גר' 200
לבן או גיל 3% שומן גביע = 150 גר' 165
יוגורט 4.5% שומן גביע = 200 גר' 290
יוגורט ביו 3% שומן גביע = 150 גר' 172
יוגורט 0% שומן, דיאט, בטעם פרי גביע = 150 גר' 150
גבינה מותכת, מון בלאן לייט יחידה= 15 גר' 74
משקה חלב 1.5% שומן, שלי, ריויון קרטון= 500 מל' 550
גבינת קוטג' 3% / 5% חצי גביע = 125 גר' 125
שמנת 9% שומן גביע = 200 גר' 180
חלב עיזים 3% שומן כוס = 240 מל' 288
משקה חלב 2% שומן, מוקה קרטון= 500 מל' 450
משקה חלב 0% שומן, שוקו דיאט קרטון= 500 מל' 500

מה יעשו מי שאינם אוכלים מוצרי חלב?

ידוע שיש לא מעט אנשים שאינם יכולים או רוצים לצרוך מוצרי חלב, דוגמאת הדוגלים בתזונה טבעונית או אלרגיים לקזאין, חלבון החלב או לוקים באי סבילות ללקטוז, סוכר החלב. ובכן, כדאי לדעת כי ישנם מקורות נוספים של סידן במזון:   הירקות שעשירים בסידן הם: ירקות ירוקים כמו תרד, כרוב, עלי לפת, עלי סלק, במיה, ברוקולי, ארטישוק, בצל ירוק, סלרי, כרוב ניצנים, חסה, אספרגוס, קולרבי, אבל גם עגבניות, דלעת ומיץ גזר.   קטניות: כגון לוביה, שעועית, חומוס, אפונה, עדשים. מוצרי סויה, שהיא למעשה קטנייה, הם תחליף מצוין למוצרי חלב: חלב סויה, גבינת סויה, טופו ועוד.   פירות שעשירים בסידן הם: פירות הדר, תפוזים ואשכוליות במיוחד, פאפיה וכן, פירות יבשים כגון תאנים מיובשות, משמשים מיובשים וצימוקים.   שומנים: שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזים, פיסטוק, טחינה (עדיף משומשום מלא) וחלבה.   לחם ודגנים: שעורה, שיבולת שועל, דגני בוקר מועשרים בסידן.   דגים: סרדינים, משום שניתן לאכול אותם עם העצמות, המכילות סידן בכמות משמעותית.

רפרנס

https://ods.od.nih.gov/factsheets/Calcium-Consumer/

https://www.tasmc.org.il/Be-Well/InterestAreas/nutrition/Pages/Osteoporosis.aspx

 

https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/Pages/nutrition_for_osteoporosis.aspx

https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/doubt/%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F

 

https://www.tnuva.co.il/Child_Nutrition/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/review/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-30-%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%91/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%9D-%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%A6%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/#p_scroll

 

http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A8%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F-%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1.aspx

 

http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A8%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F,-%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99-%D7%97%D7%9C%D7%91-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F.aspx

 

http://www.hadassah.org.il/medical-care/departments/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%93%D7%99%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%9B%D7%A8%D7%9D/%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90/%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%96%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%98-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%9F.aspx

 

  1. ערכי ייחוס תזונתיים: משרד הבריאות 2014
  2. National Osteoporosis Foundation : Information for patients
  3. העמותה הישראלית לאוסטאופורוזיס