עמוד הבית

זהירות, סוכרת

מה הקשר בין סוכרת ואוסטאופורוזיס?

חולי סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) כמו גם חולי סוכרת מסוג 2 (סוכרת שאינה תלויה באינסולין שלרוב מופיעה בגיל מבוגר) נמצאים בסיכון מוגבר לשברים. בשנים האחרונות מתברר כי שברים אוסטאופורוטיים הינם שכיחים יותר אצל חולי סוכרת משני הסוגים, לעומת בני אותו גיל ומין שאינם חולים בסוכרת.

מהי מחלת הסוכרת?

אינסולין הוא הורמון המיוצר על ידי הלבלב ותפקידו הוא להכניס את הסוכר (גלוקוז) מהדם לתאי הגוף, כדי לספק להם אנרגיה. אצל החולי סוכרת מסוג 1, הגוף מייצר אינסולין בכמות קטנה מאד, או אינו מייצר אותו כלל. צורה זו של המחלה מופיעה בדרך כלל אצל ילדים ומבוגרים צעירים. אצל חולי סוכרת מסוג 2, הגוף מפתח בהדרגה תנגודת לאינסולין ועם הזמן גם כמות האינסולין שהלבלב מייצר הולכת ופוחתת. סוכרת מסוג 2 שכיחה יותר בקרב אנשים מבוגרים, ובעיקר באנשים שאינם פעילים גופנית ושסובלים מעודף משקל. 

מהי מחלת דלדול העצם?

אוסטאופורוזיס, שזכתה גם לשם בריחת סידן, היא מחלה שמתרחשת לעתים קרובות בנשים אחרי גיל הפסקת הווסת וקשורה לירידה משמעותית בייצור של ההורמון הנשי אסטרוגן על ידי השחלות. קיימות סיבות נוספות שיכולות להיות קשורות לאורח החיים ולנטייה גנטית. אוסטאופורוזיס יכולה גם להופיע בגברים, אם כי בשכיחות נמוכה יותר.

במהלך החיים מתרחש בעצמות תהליך הבנייה והפירוק (ספיגה) באופן מתמיד. זהו תהליך טבעי שנקרא שיחלוף, שמתרחש באופן יומיומי באמצעות תאים שנקראים אוסטאובלסטים – תאים בוני עצם, ואוסטאוקלסטים – תאים שמפרקים את עודפי העצם וגורמים לספיגת (פירוק) העצם. בגילאי ילדות ונעורים קצב הבנייה של העצמות עולה על קצב הפירוק, אולם לאחר גיל 30, לערך, המגמה משתנה: קצב הפירוק והספיגה הינו מהיר יותר מקצב הבנייה.

פירוש המילה אוסטאופורוזיס הוא "עצמות נקבוביות", והביטוי של המחלה הוא ירידה בצפיפות העצם והופעת שברים באתרים האופיינים, דוגמאת צוואר הירך, עמוד השדרה ובשורש כף היד. במרבית המקרים די במכה קלה כדי שיגרם שבר אוסטאופורוטי.  

מהם הסימפטומים של אוסטיאופורוזיס?

מהו הקשר בין סוכרת לאוסטיאופורוזיס?

בעוד שבסוכרת מסוג 1 מסת העצם נמוכה בהשוואה לאנשים ללא סוכרת, מסת העצם בסוכרת מסוג 2 לרוב תקינה או אף גבוהה. בשנים האחרונות מתרבות העדויות המחקריות, כי מנגנונים ביוכימיים שונים ומורכבים שאופייניים לסוכרת משני הסוגים משפיעים על תהליך השיחלוף של העצם ומפחיתים את חוזקה. כמו כן, ישנם מחקרים הקושרים בין חוסר איזון של רמת הסוכר בדם לבין רמת הסיכון להופעת שברים.

סוכרת מסוג 1 קשורה לצפיפות עצם נמוכה, וההשערה היא שיש לאינסולין משמעות ותפקיד בבנית העצם ובשמירה על החוזק של העצמות. נוסף על כך, סוכרת סוג 1 מתרחשת בדרך כלל בגיל צעיר, כאשר קצב הבנייה של העצמות עולה על קצב הפירוק, אבל משום שהמחלה פוגעת בתהליך, לילדים ולבני נוער החולים בסוכרת מסוג 1 ישנה צפיפות עצם נמוכה יותר, בהשוואה לבני גילם ללא המחלה. לכן, הם נמצאים בסיכון לפתח אוסטאופורוזיס, ובמיוחד כשמדובר בנשים. בעיה נוספת קשורה למצב שנקרא היפוגליקמיה – רמה נמוכה של סוכר בדם, שעלולה להתרחש אצל חולי סוכרת. היפוגליקמיה היא בין גורמי הסיכון לנפילות שיכולות להיות כרוכות בשברים.

גם חולי סוכרת מסוג 2 עלולים לחוות היפוגליקמיה, על כן נמצאים בסיכון לנפילות ולשברים. חולי סוכרת מסוג 2 הם בעלי עודף משקל שבדרך כלל נקשר דווקא לסיכון נמוך יותר לשבר, אך באוכלוסייה זו ככל הנראה צפיפות עצם תקינה או אף גבוהה אינה מעידה על האיכות והחוזק של העצמות. חולי סוכרת סוג 2 בדרך כלל, ממעטים בפעילות גופנית, נוטים לאורח חיים יושבני, שגם הוא עשוי להשפיע באופן שלילי על מסת העצם וחוזקה.

האם ניתן למנוע אוסטיאופורוזיס בקרב חולי סוכרת?

ישנם כיום כמה אמצעי אבחון שמאפשרים להעריך את הסיכון לשבר עתידי, כמו הבדיקה לצפיפות העצם. מלבד בדיקה זו, רופאים גם מבצעים הערכת גורמי סיכון לאוסטאופורוזיס (דוגמת משקל גוף נמוך, היסטוריה של שברים במשפחה ועוד). עם זאת, נכון להיום חסרים כלים להערכה מדויקת של הסיכון לשברים אוסטאופורוטיים בחולי סוכרת. על כן, ההמלצה היא לעודד חולי סוכרת לאורח חיים הכולל הפחתה במשקל והגברת הפעילות הגופנית, ובפרט כזו שמסייעת בחיזוק עצמות, כדי למנוע אובדן של מסת העצם. נוסף על כך, מומלץ לחולי סוכרת להקפיד על צריכה נאותה של סידן ושל וויטמין D. המלצות נוספות -הן הפסקת עישון והימנעות מאלכוהול. כמו כן, חשוב להקפיד על איזון רמת הסוכר בדם. יש לזכור כי תרופות מסוימות שמיועדות לטיפול בסוכרת יכולות להביא לירידה בצפיפות העצם ולהגביר סיכון לאוסטאופורוזיס